<h1>מרדכי הלכ' נדה סימן תשמ"א</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ת"ר החמרים והפועלים (כו') [והבאין מבית האבל ומבית המשתה, נשותיהן להם בחזקת טהרה, ובאין] ושוהין עמהן ומשמשין עמהן בין עירות בין ישינות, כלומר דלא בעי בדיקה. ומיירי שיודע שלא הגיע זמן וסתה, ולא חיישינן שמא שינה זמן וסתה. והכי משמע בפרק אלו דברים בסופה [פסחים דע"ב ועיי"ש בתוס'] דא"ר יוחנן אשתו נדה בעל חייב דלאו טועה בדבר מצוה הוא, פירוש דמיירי סמוך לוסתה וה"ל לישאל וע"ש. (פסק) בספר המצות ובספר התרומה פסק דאפילו אשה שאין לה וסת לא בעיא בדיקה, ואע"ג דמוקי לה לההוא ברייתא בשיש לה וסת, משום דשמואל מוקי לה לההוא ברייתא בעסוקה בטהרות, ופרש"י דה"ה דהוה מצי לאוקמה באינה עסוקה בטהרות ואפילו אין לה וסת לא בעיא בדיקה, אלא רבותא קמ"ל דאפי' בעסוקה בטהרות אם יש לה וסת לא בעיא בדיקה.
